סגירה
חזרה
סגירה
ביטול והקטנת היטלים
03-736-3237
ביטול והקטנת היטלים

השגה על עצם החיוב בהיטלי השבחה

עורכת דין רחל שחר

במידה והנישום חולק ומשיג על עצם החיוב בהיטל השבחה, באפשרותו להגיש ערר על עצם החיוב בפני וועדת הערר לפיצויים והיטל והשבחה. בהקשר זה יש לשים לב בין השגה על עצם החיוב לבין השגה על גובה החיוב.

כאשר מדובר בהשגה על גובה החיוב, ניתן להגיש ערר בפני וועדת הערר או לבקש למנות שמאי מכריע. לעומת זאת, כאשר מדובר בהשגה על עצם החיוב, ניתן רק להגיש ערר ולא ניתן גם לבקש למנות שמאי מכריע.

את הערר לגבי עצם החיוב בהיטל השבחה יש להגיש תוך 45 יום מהיום שהשומה הובאה לידיעת הנישום. יחד עם זאת, יו"ר וועדת הערר רשאי להאריך תקופה זו מטעמים מיוחדים שיירשמו. ניתן להגיש ערעור על החלטת יו"ר וועדת הערר בעניין הארכת המועדים בפני בית המשפט לעניינים מנהליים.

כיצד דנה וועדת הערר בערר על עצם החיוב בהיטל השבחה?

ועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה הינה גוף אשר פועל מכח סעיף 12ו לחוק התכנון והבנייה ואשר דן בין היתר בעררים לגבי החלטות שונות הנוגעות להיטל השבחה.

הרכב הוועדה כולל 3 חברים ובהם יו"ר שהינו עורך דין שמתמחה בתחום התכנון והבנייה, נציג מתכנן המחוז שבקיא בענייני תכנון ובנייה וכן בעל תואר אקדמי בתחום הכלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון או ההנדסה או השכלה מתאימה אחרת ובלבד שאינו עובד המדינה או עובד וועדה מקומית או רשות מקומית שבאותו מחוז.

על וועדת הערר לדון בערר של הנישום ולהכריע בו בהחלטה מנומקת, באופן לפיו היא מקבלת את הערר או דוחה אותו, במלואו או בחלקו. ועדת הערר רשאית גם להחליט בעקבות הדיון בערר שיש צורך בחוות דעת שמאית לצורך בירור הערר ובהתאם לכך לפנות ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה שימנה שמאי מייעץ אשר יגיש לה חוות דעת בכתב בעניין הנוגע לערר.

במקרה כזה, יחולו על השמאי המייעץ כל הוראות החוק והתקנות שחלות על שמאי מכריע, לרבות לעניין סדרי הדין לפניו, מינויו ושכרו. כמו כן, על הוועדה לתת לצדדים הזדמנות לטעון בפניה את טענותיהם לגבי חוות הדעת ורק לאחר מכן לתת את החלטתה בערר.

ניתן להגיש ערעור על החלטת וועדת הערר לגבי עצם החיוב בהיטל ההשבחה בפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בהתאם לסעיף 14(ד) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.

בהתאם לסעיף 14(ה) לתוספת, הגשת ערר בפני וועדת הערר או ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים לפי סעיף 14 לתוספת לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין, אם הנישום שילם את ההיטל.

יחד עם זאת, אם הערר או הערעור הוגשו על ידי נישום שמבקש היתר בנייה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו, הם לא יעכבו את מתן ההיתר בתנאי שהנישום נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת. במקרה כזה יחולו על ערובה זו הוראות סעיף 8(ב) לתוספת.

במסגרת עת"מ 42358-02-10 בהזאד קיאן מהד נ' עיריית פתח תקווה, אשר נדון בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נדונה עתירה של נישום שקיבל דרישה לתשלום היטל השבחה מטעם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של פתח תקווה ואשר הגיש את העתירה כנגד עיריית פתח תקווה, תוך שהוא טוען הן כנגד עצם החיוב בהיטל ההשבחה והן לגבי גובה החיוב כשלעצמו.

עיריית פתח תקווה הגישה בקשה למחיקת העתירה על הסף, בטענה שעל שומת היטל השבחה ניתן לערור לפני וועדת ערר לפיצויים ולהיטל השבחה, בהתאם לסעיף 14(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה.

על החלטת וועדת הערר ניתן להגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים וזאת בהתאם לסעיף 14(ד) לתוספת.

לפיכך, היה על העותר לנקוט בהליך שנקבע בחוק ולא לעקוף אותו באמצעות הגשת העתירה הנוכחית. עוד נטען כי לא היה מקום להגיש את העתירה נגד העירייה, אלא נגד הוועדה המקומית לתכנון ובנייה פתח תקווה, מאחר והיא זו שהטילה את היטל ההשבחה.

העותר השיב לבקשת העירייה בטענה לפיה נושא העתירה הוא למעשה להורות לעירייה לתת לו מחדש אישור לצורך רישום הזכויות בטאבו על שם מי שקנה ממנו דירה בשנת 1992 וכי אישור כאמור כבר הוצא על ידי העירייה בשנת 1992.

בנוסף טען העותר שזכות הדרישה לתשלום ההיטל התיישנה עם חלוף תקופת ההתיישנות.

העירייה השיבה לתגובת העותר שהסעד המבוקש על ידיו בעתירה שלו הוא לבטל את חיוב היטל ההשבחה או לחלופין לתקן את החיוב באופן שלא יעלה על הסכום המקורי וכי הסמכות לדון בטענות כאלה אינה נתונה כאמור לבית המשפט בעתירה מנהלית.

עוד טענה העירייה שחוב ההיטל שריר וקיים וכי אין זה נכון כי העירייה או הוועדה המקומית נתנו לעותר בעבר אישור ללשכת רישום המקרקעין.

באשר לטענת ההתיישנות, נטען כי מדובר בטענה דיונית ולא מהותית וכי אף אם ניתן להעלות אותה כטענת חרג ולא מגן, מדובר רק במקרים בהם הרשות נוקטת הליכי גביה מנהלית אקטיבית ולא במקרים כמו המקרה דנן בו הרשות רק נמנעת ממתן אישור לטאבו.

בית המשפט קבע כי הוא אינו מוסמך במסגרת העתירה הנוכחית ככל שמדובר בסעדים המתייחסים לעצם החיוב בהיטל ההשבחה ולשיעורו וזאת בטרם מוצו ההליכים מכוח סעיפים 14(א) ו-14(ד) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה. 

יחד עם זאת, מאחר שהעותר גם טען כי זכות הדרישה לתשלום ההיטל התיישנה עם חלוף תקופת ההתיישנות, קבע בית המשפט כי השאלה של מתן האפשרות של העירייה לעמוד על סירובה לתת לעותר אישור ללשכת רישום המקרקעין בשל קיומו של חוב בהיטל השבחה, הגם שמועד החיוב הוא מעבר לתקופת ההתיישנות, היא שאלה שבית המשפט כן מוסמך לדון בה.

בהתאם לכך נקבע כי לו היה העותר עותר לקבלת אישור מהעירייה ללשכת רישום המקרקעין, חרף חוב היטל ההשבחה, היה מקום לבחון את עתירתו לגופה וכן לבחון את טענות הצדדים לגבי השאלה האם זכאית העירייה לעמוד על סירובה לתת לעותר את האישור המבוקש על ידיו, למרות שתקופת ההתיישנות בגין דרישת ההיטל חלפה.

מאחר שבהתאם לפסיקה, בית המשפט אינו מזדרז לסלק על הסף תובענה, כאשר ניתן להציל אותה באמצעות תיקונה, נקבע שהעותר רשאי לתקן את העתירה ואת הסעדים המבוקשים במסגרתה כך שהוא יכלול את הסעד של בקשה למתן אישור של לשכת רישום המקרקעין.

עורכת הדין רחל שחר וצוות המשרד עושים מאמצים רבים כדי לעדכן את התוכן באתר בקביעות וזאת בהתאם להוראות החוק והפסיקות החדשות בתחום היטלי ההשבחה. במידה ויש לך שאלות נוספות הנוגעות להשגה על עצם החיוב בהיטלי השבחה ו/או עניינים אחרים הקשורים להיטלי השבחה, נשמח להעניק לך ייעוץ משפטי גם בפורום שלנו.

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (0) דירוגים | דירוג ממוצע (0)
קראו עוד
עורכת דין רחל שחר
נעים להכיר!
רחל שחר הנה עורכת דין מומחית בתחום היטלי ההשבחה, שייצגה אלפי לקוחות מרוצים בעסקאות נדל"ן גדולות והצליחה להקטין משמעותית ואף לבטל לחלוטין את ההיטלים שאותם לקוחות נדרשו לשלם במעמד קנייתו או מכירתו של הנכס.