סגירה
חזרה
סגירה
מידע שחשוב להכיר
03-736-3237
מידע שחשוב להכיר

הגשת תביעה נגד וועדת הערר לפיצויים ולהיטלי השבחה

עורכת דין רחל שחר

על החלטות וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה ניתן להגיש ערעור בפני בית המשפט לעניינים מנהליים וזאת בהתאם לסעיף 14(ד) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה-1965.

שמו של הליך הערעור על החלטת וועדת הערר בפני בית המשפט המחוזי הינו עמ"נ, שהינו קיצור של ערעור מנהלי.

בית המשפט לעניינים מנהליים הינו למעשה בית המשפט המחוזי, אשר הוסמך לדון בעניינים מנהליים שבעבר היו בסמכות בית המשפט העליון ביושבו כבג"צ, בהתאם לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, תש"ס-2000.

על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מנהלים ניתן להגיש בקשת רשות לערער בפני בית המשפט העליון.

שמו של הליך הערעור על החלטת בית המשפט המנהלי בפני בית המשפט העליון הינו בר"ם, שהינו קיצור של בקשת רשות ערעור מנהלי.

מהן החלטות וועדת הערר להיטל השבחה שעליהן ניתן להגיש ערעור?

קיימים שני סוגים של החלטות וועדת הערר לפיצויים והיטל השבחה עליהן ניתן להגיש ערעור בהתאם לסעיף 14(ד) לתוספת השלישית.

סוג אחד עוסק בהחלטות של וועדות הערר לגבי עררים שהוגשו בפניה, הן כשמדובר בערר ישיר על שומה שהוגש לפי סעיף 14(א) לתוספת השלישית, או בערר על החלטת שמאי מכריע לפי סעיף 14(ב)(4) לתוספת השלישית.

סוג שני עוסק בהחלטות של יו"ר וועדת הערר לגבי בקשות להארכת המועד להגשת עררים בפני הוועדה, הן כשמדובר מדובר בבקשה לפי סעיף 14(א) להאריך את המועד להגשת ערר על שומה בפני הוועדה, מעבר ל-45 יום מהיום שבו השומה הובאה לידיעת הנישום והן כשמדובר בבקשה לפי סעיף 14(ב)(4) להאריך את המועד להגשת ערר על החלטת שמאי מכריע מעבר ל-45 יום מיום המצאת החלטת השמאי המכריע.

ככלל, מבהירה עורכת הדין רחל שחר, מומחית בתחום של היטלי השבחה, במסגרת הערעור על החלטתה הסופית של וועדת הערר בערר שהוגש בפניה, ניתן להגיש ערעור גם על החלטות ביניים של ועדת הערר.

דוגמא להחלטת ביניים של וועדת הערר הינה החלטה להעביר מחלוקת בערר לבחינת שמאי מייעץ. בהקשר זה התעוררה השאלה האם ניתן גם להגיש ערעור מיידי על החלטת ביניים של וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה וזאת שלא במסגרת ערעור על החלטתה הסופית.

בית המשפט העליון השיב שככלל, לא ניתן להגיש ערעור מיידי על החלטת ביניים של וועדת הערר ושלא במסגרת ערעור על החלטתה הסופית. כך נקבע בהליכים בר"ם 6657/14 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה פתח-תקוה נ' היועץ המשפטי לממשלה, בר"ם 10275/04 הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיפה נ' צפדיה, בר"ם 3474/10 בלסקי נ' הוועדה המקומית זבולון ועוד.  

עם זאת, בבר"ם 4057/05 קופרמן נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה שומרון, הובעה דיעה שהותירה פתח צר לסטייה מהכלל השולל את אפשרות הערעור וזאת במקרה בו החלטת הביניים של וועדת הערר יוצרת מצב בלתי-הדיר, כלומר, מצב בלתי הפיך, להבדיל ממצב שבו הדלתות עודן פתוחות, כך שניתן יהיה, במידת הצורך, לקיים לגביו בירור ערעורי עתידי.

במסגרת הליך רע"מ 34693-12-15 דבורה שיינברגר נ' וועדת הערר להיטל השבחה ופיצויים מחוז ירושלים, הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטת ביניים של וועדת הערר לפיה המחלוקת בעררה של הנישומה על חיובה בהיטל השבחה, תועבר לבחינת שמאי מייעץ.

אולם, בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את הבקשה וזאת הן בהתאם לכלל לפיו אין כל אפשרות לערער על החלטת ביניים של וועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה שלא במסגרת ערעור על החלטתה הסופית והן לפי החריג של הלכת קופרמן, שהותיר פתח צר לסטייה מהכלל השולל את אפשרות הערעור, כאשר החלטת הביניים של וועדת הערר יוצרת מצב בלתי-הדיר.

בית המשפט הבהיר שהחלטת וועדת הערר למנות שמאי מייעץ במחלוקת הנטושה בין הצדדים באשר להיטל ההשבחה, בשעה שוועדת הערר טרם הכריעה סופית במחלוקת זו, אינה יוצרת מצב בלתי הדיר ולכן ניתן לערער עליה גם במסגרת הערעור על החלטתה הסופית של וועדת הערר.

השלכת הגשת הערעור על החלטות וועדת הערר להיטל השבחה לגבי מימוש הזכויות במקרקעין

סעיף 14(ה) לתוספת השלישית קובע שהגשת ערר או ערעור לפי סעיף 14 לתוספת, לא תעכב את מימוש הזכויות במקרקעין וזאת במקרה בו הנישום כבר שילם את ההיטל. ואולם לגבי נישום שמבקש היתר בנייה לצורכי מגוריו או מגורי קרובו ואשר הגיש ערר או ערעור כאמור, לא תעכב ההגשה את מתן ההיתר, אם הנישום נתן ערובה לתשלום סכום ההיטל השנוי במחלוקת.

זקוק/ה לייעוץ משפטי אישי בנושא הגשת תביעה נגד וועדת הערר לפיצויים ולהיטלי השבחה? פנה/י אלינו!

דרגו אותנו:
| דירוגך () בוצע בהצלחה
 (1) דירוגים | דירוג ממוצע (5)
קראו עוד
עורכת דין רחל שחר
נעים להכיר!
רחל שחר הנה עורכת דין מומחית בתחום היטלי ההשבחה, שייצגה אלפי לקוחות מרוצים בעסקאות נדל"ן גדולות והצליחה להקטין משמעותית ואף לבטל לחלוטין את ההיטלים שאותם לקוחות נדרשו לשלם במעמד קנייתו או מכירתו של הנכס.